ערמת הקומפוסט שלי

חזרה לאקולוגיה מעשית
קומפוסט- הלכה למעשה.




הקומפוסט הוא דשן אורגני המיוצר משרידי הפרוק של צמחים ובעלי-חיים, אשר מכיל מינרלים ושאר חומרי מזון החשובים לטיוב הקרקע ולהתפתחות הצומח.
שימוש בקומפוסט מפחית משמעותית את הצורך בדשנים כימיים ,מעודד את הוצרותם של מיקרואורגניזמים ושאר מפרקים בשטח הגינה ותורם לאוורורה של הקרקע.
ניתן להשתמש בקומפוסט כמו בכל דשן או זבל אחר, כמצע זריעה או כתערובת שתילה וכחיפוי בערוגות ובגומות עצים או שיחים.

מיכל הקומפוטט

מיכל קומפוסט ניתן להזמין דרך מחלקת איכות הסביבה במועצה המקומית- האזורית.במידה ואין שרות כזה במועצה אפשר ליצור קשר ישיר עם מפעל דביר-דולב טל:08-9111700 או פשוט להכין לבד.
ניקח מיכל פלסטיק גדול לפחות בגודל של 100 ליטר(אפשר להשתמש בשני מכילים נפרדים) לנקב בתחתיתו ובצדדיו חורים לצורך אוורור.
חשוב שלמיכל יהיה מכסה אשר בו יהיו גם חורים לאוורור.
את הקומפוסט יוצרים ע"י שכבות של פסולת ביתית ופסולת גינה במיכל הקומפוסט.

פסולת מן הגינה: גזם, עלי שלכת, דשא קצור, מחטי אורן (לא להגזים!), נסורת, אפר מדורות.
פסולת מן הבית: קליפות של פירות, ירקות וביצים שאריות בדים,כותנה או צמר נייר עיתון לא צבעוני
מה אסור להכניס: לחם, זכוכית, מתכת, מוצרי פלסטיק, חיתולים וכימיקלים מכל סוג.

מומלץ לחתוך או לתלוש את חומרי-הגלם לפיסות קטנות מה שיבטיח קצב הבשלה מהיר של הקומפוסט.

השכבה התחתונה תהייה שכבת עלים או דשא יבש מעליה נשים שכבת עלים או דשא ירוק(לח) מעל שתיהן נשיים שכבה נאה של אדמה טובה רצוי עם שלשולים שיעשו לקומפוסט שלנו טוב ויזרזו את התהליך.
עובי כל שכבה אינו יעלה על 10 סנטימטרים כאשר השכבה התחתונה והעליונה יהוו שכבות מצע ובידוד מהסביבה. אחת לשבוע רצוי לערבב את הערימה בעזרת קי לשון או כל מוט אחר. הערבוב מזרז את תהליך ייצור הקומפוסט ומוריד במעט את הטמפרטורה בשעת התהליך.
אחת לשבוע ניתן להשקות מעט את הקומפוסט פעולה זו רצויה ואף חיונית.
במידה והקומפוסט מתחיל להסריח ניתן לתת לו להתייבש במשך שבוע.
לאחר כ שלושה עד שישה חודשים מתקבל קומפוסט, שצבעו חום-שחור וריחו כריח אדמה לאחר גשם.
בהצלחה!!!

קישורים מומלצים בחום:
http://rd.walla.co.il/?u=http://www.ginatnoy.co.il/compost.html
www.adama.net
http://groworganic.info/
עדכונים אחרונים
עמותת נגב בר קיימא
"נגב בר-קיימא" היא עמותה רשומה, שהוקמה בשנת 1998 מתוך הצורך בגיבוש עקרונות לתכנון ולפיתוח בר-קיימא בנגב ויישומם, דרך השפעה על מקבלי ההחלטות והציבור כולו.
גרסה להדפסה