תעלת הימים - סיכום דוח מכון נאמן שליד הטכניון

תעלת הימים" מים סוף לים המלח, תיצור סיכונים מרחיקי לכת
לסביבה קובע דו"ח מכון נאמן שליד הטכניון בחיפה

 

ביום ראשון ה- 2 בספטמבר, הוגש דו"ח שהוכן על ידי חוקרים ומדענים מהטכניון, על ידי מוסד נאמן, לנציגי הבנק העולמי בנושא תעלת הימים. הדו"ח בוחן חמש חלופות לפתרון בעיית מפלס ים המלח, מהיבטים סביבתיים וכלכליים, תוך ציון אלמנטים דמוגרפים, חקלאיים ומדיניים בכל אחת מחלופות. מסקנתו העיקרית של הדו"ח היא כי 'מובל ים-סוף ים-המלח' יפתור את בעיית המים של ממלכת ירדן, אך יזיק לסביבה בתחומי ישראל!

 לעיון בדוח בעברית לחץ כאן

.........

English version    

.......

בימים אלה הושלמה הכנתו של דו"ח מיוחד, אשר חובר על ידי חמישה חוקרים מטעם 'מוסד שמואל נאמן' שליד הטכניון בחיפה. החוקרים בראשותו של פרופ' יורם אבנימלך ששימש מדען ראשי במשרד לאיכות הסביבה, הם: גד רוזנטל, נחום יהושע , גיורא שחם והחוקרת יפעת ברון, אספו את נתוני הדו"ח במשך שנתיים. את הכנת הדוח ייזמו המועצות האזוריות תמר ומגילות ועמותת נגב בר- קיימא. מטרת הדו"ח:  בחינה ראשונית של היתרונות והבעיות בחמש החלופות העיקריות, שהוצעו לאורך השנים לבעיית ירידת מפלס ים המלח, מתוך התייחסות בעיקר להיבטים הסביבתיים והכלכליים של כל אחת מהן. החוקרים מתייחסים בדו"ח גם להיבטים הדמוגרפים החקלאיים והמדיניים העשויים לנבוע מהחלופות השונות.

 

 

בדו"ח קיימת התייחסות מפורטת לחלופה המדוברת היום, הלוא היא "מובל ים-סוף ים-המלח" ("תעלת הימים"), העתידה לקום ב-"עמק השלום", במימון גופי חוץ כגון הבנק הבינלאומי. מטרת הפרויקט לטפל בעיקר בבעיה הדחופה של מחסור המים בירדן  ובירידת מפלס ים המלח. החוקרים מצביעים על העלות הגבוהה של הפרויקט ומציינים במפורש כי "הזרמת מי ים כרוכה בסיכונים סביבתיים מרחיקי לכת". הסיכונים הסביבתיים נובעים בעיקר מהרכבם הכימי השונה של מי ים סוף, אשר במפגש עם מי ים המלח עלולים לשנות את אופיו של הים, על ידי היווצרות גושי גבס, וכן על ידי התפתחות תופעות ביולוגיות שונות. גם הקמת מתקני השאיבה, התפלה והתשתיות לאורך הערבה, עלולים ליצור מפגעים סביבתיים מרחיקי לכת ולפגוע במי התהום, בנוף ובמיזמי התיירות והחקלאות שבאזור. החוקרים מציינים מפורשות כי "התרומה העיקרית של פרויקט זה הינה אספקת מים שפירים לממלכת ירדן ואי ודאות סביבתית בישראל". מן הדו"ח עולה עוד, כי התפלה והזרמת מים לים המלח בנהר הירדן, דרך עמק בית שאן, הינו הפתרון הכלכלי והסביבתי ביותר ואף יפתור את בעיית הזנחת הירדן הדרומי, המהווה היום תעלת שפכים של יישובי האזור.

 

לגבי החלופות האחרות ציינו החוקרים כי נדרשת עבודת מחקר רבה ומעמיקה בטרם יתקבלו ההחלטות, וקראו למקבלי ההחלטות לפעול לעריכת מחקרים אלה בהקדם, שכן גורם הזמן במקרה זה הוא קריטי, וחלופת האפס (לא לעשות כלום, כפי שנעשה כעת) – היא החלופה המזיקה והיקרה ביותר לטווח הארוך.

 

מנהלת עמותת 'נגב בר-קיימא', גב' בלהה גבעון, מיוזמי הדו"ח, טוענת כי על ממשלת ישראל לקיים את החלטתה מיום ה- 5 בינואר 2003, המורה על הכנת מסמך האמור לבחון ולשקלל את נתוני התשתית הקשורים לים המלח, להעריך את משמעותם הסביבתית, הכלכלית, והמשפטית ולהציג מסקנות כבסיס לקבלת החלטות על עתיד האזור. עד היום הוכן מסמך אחד בלבד מתוך שלושה, אשר בחן תרחיש של ברירת המחדל- כלומר השארת המצב כפי שהוא היום, בעוד שנדרשים עוד שני מסמכים, האחד לבחינת מובל השלום (תעלת ים סוף-ים המלח) והשלישי, בחינת אפשרות של השבת מים שפירים לים המלח.  "הממשלה ממשיכה להתנער מאחריותה למצבו של ים המלח על ידי אי קיום החלטותיה היא וקופצת על כל הצעה ולו ההזויה ביותר על מנת להסיר מעצמה אחריות למצבו של ים המלח ואפילו במחיר סביבתי כבד ביותר", טוענת בלהה גבעון ובעיקר תולה את מצבו הנוכחי של ים המלח במצב העגום של משק המים בישראל וכל זאת כתוצאה מחוסר מדיניות כוללת וארוכת טווח לבעיית המים בישראל, "דבר שהביא לייבוש הירדן וים המלח ולפגיעה אנושה בכל האקוויפרים של מים שפירים בארץ", מוסיפה בלהה גבעון.

                                                                                                       שירה חן (צחור)

פרסום ראשון :16/10/2007 13:22:29
עדכון אחרון :25/01/2008 12:45:52
עדכונים אחרונים
עמותת נגב בר קיימא
"נגב בר-קיימא" היא עמותה רשומה, שהוקמה בשנת 1998 מתוך הצורך בגיבוש עקרונות לתכנון ולפיתוח בר-קיימא בנגב ויישומם, דרך השפעה על מקבלי ההחלטות והציבור כולו.
גרסה להדפסה