נלבישך שלמת בטון ומלט, פסולת בניין "מכת מדינה"

ביום 9.2.2003 קיבלה ממשלת ישראל החלטה (2927) להסדרת הטיפול בפסולת בנין תוך שלוש שנים! לביצוע התוכנית מונה השר להגנת הסביבה , בשיתוף עם משרדי הממשלה הרלוונטיים והגופים העוסקים בתשתיות ובבנייה.

התוכנית מתייחסת למחזורה או הפנייתה של הפסולת לאתרים מוסדרים, מניעת השלכתה ברשות הרבים, הגברת האכיפה וכן טיפול וניקוי פסולת שהושלכה לשטחים הפתוחים ושיקומם. מאז התחלפו במשרד להגנת הסביבה ששה שרים: צחי הנגבי, יהודית נאות ז"ל, אילן שלגי (שהיה חודש אחד בלבד), שלום שמחון,דליה איציק, גדעון עזרא ועתה מכהן גלעד ארדן.

עיקרי התוכנית:

א. פעילות ברשויות המקומיות:
1. הקמה והפעלה של תחנות מעבר לפינוי פסולת בניין.
2. יישום חובת כימות הפסולת שתיווצר בבנייה, לעת מתן היתרי הבנייה
בוועדות התכנון והבנייה.
3. מחזור פסולת בניין בתחנות המעבר.
4. חיוב ביצוע גריסה באתרי בנייה עד לכדי 50% , וביצועה במסגרת חקיקת
משנה, התניות בהיתר הבנייה וכתנאי למתן טופס 4, ובמסגרת תקנות
התכנון והבנייה.
5. ניקוי שטחים פתוחים בבעלות מינהל מקרקעי ישראל ובבעלות פרטית.
6. הכנת חוק עזר עירוני לדוגמה על-ידי שר הפנים, לטיפול בפסולת הבניין.

7. קידום פתרונות-קצה לשימוש חוזר בפסולת:
א. בחינת חיוב השימוש בחומר ממוחזר בפרויקטים ציבוריים, בשיעור של לפחות 20%
ב. פרסום "קול קורא" להצעות לפיתוח פתרונות לשימוש בפסולת הבניין.
ג. פיקוח ואכיפה
ד. תקצוב

בחוזר מנכ"ל מיום ה- 17 באוגוסט 2010 , ז' באלול התש"ע 17 קורא מנכ"ל משרד הפנים להתגייסות הרשויות המקומיות להסדרת הנושא, "התכנית הינה מרכיב מרכזי ביישום תוכנית הפעולה, ותביא לזירוז פתרון הבעיה. לפיכך, אבקשכם לפעול לקידום הנושא ברשויות המקומיות, במוסדות התכנון וביחידות הפיקוח כדלקמן:
א . הקפדה על מילוי תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל- 1970 , ווידוא כי אכן נקבעים תנאים בהיתר בנייה בדבר דרכי פינוי פסולת הבניין אל אתר סילוק או

טיפול בפסולת הבניין. בנוסף, יש להקפיד כי תעודת הגמר לבניין תינתן רק לאחר הוכחה בדבר הסילוק או הטיפול בפסולת הבניין, בהתאם לכמויות הפסולת שנקבעו בהיתר.

ב. הגברת פעילות האכיפה נגד משליכי פסולת ומפעילי אתרי פסולת פיראטיים, באמצעות המפקחים העירוניים אשר יוסמכו מכוח החוק לשמירת הניקיון.

ג. במקרים המתאימים, ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיך לעניין זה, יוציא צווי ניקוי על- פי סעיף 13 ב'(א) לחוק שמירת הניקיון התשמ"ד– 1984 לפינוי פסולת בניין שהושלכה ברשות הרבים.

ד. קידום תוכניות האב לטיפול בפסולת בניין ברשויות המקומיות.

ה. הקצאת קרקעות מתאימות עבור תשתיות לטיפול בפסולת בניין.

ו. קידום תוכניות להקמת תחנות מעבר ומחזור פסולת בניין בתחומי הרשויות
המקומיות.

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה כמות פסולת הבניין הנוצרת בישראל, ובכלל זה עודפי עפר, מוערכת בכ - 7.5 מליון טון בשנה, כמות הגדולה ב- 12.5% מכמות הפסולת הביתית הנוצרת בארץ בשנה. בישראל רק כ-20 אתרי פסולת מוסדרים שבהם כמות ההטמנה השנתית מגיעה למיליון וחצי טון בלבד! (כ- 20%), שאר הפסולת (ששה מליון טון בשנה!) מושלכת באופן פראי בשטחים פתוחים, בשדות ובצדי דרכים.

פסולת הבניין הפזורה בשטחים הפתוחים ברחבי הארץ, היא מפגע בטיחותי, גוזל קרקעות שלא ניתן להשתמש בהן לאף מטרה, פגיעה אסתטית, סביבתית, ומקור זיהום. מי הגשמים השוטפים את פסולת הבניין, המורכבת לעיתים מחומרים שונים הכוללים חומרים כימיים הנפוצים בתעשיית הבניה, מחלחלים אל האקוויפר ומזהמים אותו. פסולת הבניין אחראית על כיעור הנוף הפתוח, אתרי הטבע והנוף.

המשרד להגנת הסביבה, במחוז הדרום נרתם למשימה וכשנה לאחר החלטת הממשלה, בשנת 2004 הכין הצעה לתכנית אב לפסולת יבשה הכוללת 236 עמודים ובה מפורטים 46 אתרים בפירוט מיקומם, תיאורם, פירוט סביבתם מיפויים והשפעתם על סביבתם. מהם הומלץ לקדם 21 אתרים, אך עד היום, אוגוסט 2010, אך עד היום אף לא אחד מהם אושר. יזמים כמו קיבוצים או מושבים שאתרים מומלצים נמצאים בשטחם, הגישו בקשות לאישור ועדות התכנון ועברו את דרך החתחתים של האישורים, בסופו של דבר גם הם נדחו על ידי המשרד להגנת הסביבה או על ידי ועדות התכנון עצמן. ופסולת הבניין ממשיכה לכסות את הואדיות ולהשתלט על השטחים הפתוחים,להוות גורם מזהם, מפגע בטיחותי, נופי ואסטטי ואכן, בסופו של דבר, תכוסה ארצנו שלמת בטון ומלט.

לפרויקט מחזור פסולת 22 בתי הספר בבאר שבע לחצו כאן

פרסום ראשון :01/10/2010 12:30:54
עדכון אחרון :06/10/2010 01:28:59
עדכונים אחרונים
עמותת נגב בר קיימא
"נגב בר-קיימא" היא עמותה רשומה, שהוקמה בשנת 1998 מתוך הצורך בגיבוש עקרונות לתכנון ולפיתוח בר-קיימא בנגב ויישומם, דרך השפעה על מקבלי ההחלטות והציבור כולו.
גרסה להדפסה