הישוב חורה החל בתהליך לקראת הסמכה לקבלת תו התקן הסביבתי היוקרתי ´איזו 14001´

´נגב בר-קיימא´ ו- ´תרכובות ברום´, מלווים את הישוב חורה בתהליך ההסמכה לקבלת תו התקן הסביבתי היוקרתי ´איזו 14001´
בנגב כולו נמצאה עד כה רק רשות אחת הזכאית לתקן היוקרתי (עיריית דימונה), ובמדינה כולה רשויות מוניציפליות
מעטות מחזיקות בו
 
תו התקן לניהול מערכות סביבתיות 'איזו 14001', נחשב ליוקרתי ומחמיר ביותר. במיוחד לגבי רשות מוניציפאלית. בכל רחבי הנגב רק עיריית דימונה, אשר השקיעה בנושא משאבים ותקציבים רבים, בליווייה של עמותת 'נגב בר-קיימא', נמצאה לאחרונה ראויה לתקן. בכל מדינת ישראל יש עוד רשויות מוניציפליות בודדות בלבד שנמצאו ראויות לו. על רקע זה, בולטת המועצה המקומית חורה, אשר לאחרונה נכנסה לתהליך הסמכה לתקן, ובכך תהיה לישוב הבדואי הראשון בישראל, וכנראה בעולם כולו, אשר עובר תהליך כזה.
 
תהליך ההסמכה לתקן הינו פרויקט משותף של מועצת חורה, בראשותו של ראש המועצה דר' מוחמד אל-נבארי, של המפעל "המאמץ" את העיירה בכל הקשור לפעילותה הסביבתית: 'תרכובות ברום', ושל עמותת נגב בר-קיימא, אשר כבר מזה שלוש שנים מבצעת מהפכה של ממש בכל הקשור לנושא הסביבתי בקרב החברה הבדואית בנגב (ראה מסמך מצורף, ובו סיכום הפעילות של העמותה במגזר הבדואי במהלך 2008).
 
כמובן שכשמדובר בעיירה בדואית, מגזר שבשל סיבות שונות סובל מבעיות רבות, מורכבות וקשות בתחומים רבים – תהליך ההסמכה אינו צפוי להיות פשוט. יאן וולפסון, מנהל אבטחת איכות בענף מחקר ופיתוח ב-'תרכובות ברום', נבחר ללוות את התהליך מטעם המפעל. וולפסון ליווה לפני שנתיים את כפר הנוער 'אשל הנשיא' בתהליך דומה, וכיום עומד הכפר בפני השנה השנייה בה ימצא זכאי לתקן. אומר וולפסון: "התקן למערכות ניהול סביבתי 'איזו 14001' מוענק על בניית מערכות התומכות שינוי לאורך זמן, לא מדובר כאן ב-'זבנג וגמרנו', אלא על מערכות הממשיכות לבנות את עצמן לאורך שנים. ולכן, בזכות המוטיבציה הגדולה לשינוי שיש במועצת חורה, היא יכולה לזכות בתקן לצד מועצות ועיריות עשירות ממנה בהרבה". וולפסון מעריך כי תהליך ההסמכה כולו יארך כשנה.
 
וולפסון מספר כי הצעד הראשון בתהליך ההסמכה לתקן הינו סקר ראשוני, אשר החל להתבצע בימים אלה. הסקר סוקר את ההיבטים הסביבתיים של כל מה שיכול להשפיע על איכות הסביבה, כגון שפכים, מים, אנרגיה ותהליכי קבלת החלטות ברשות. בימים אלה הוא נפגש עם ראשי אגפים ברשות, בתחומי החינוך, הרווחה, הדיור והמים בכדי לבחון את פעילותם עד כה ולהתחיל בבניית תוכניות הניהול. להערכת וולפסון בתחומים מסוימים, כגון תחומי השפכים והמים, לא יהיה מנוס מהשקעות תקציביות גדולות לשינוי המצב הקיים. באחרות, כגון מערכת החינוך, שכבר מצויה בתהליך סביבתי בליווי עמותת 'נגב בר-קיימא', נדרשת בעיקר השקעה של מוטיבציה גבוהה.
 
מנהלת עמותת 'נגב בר-קיימא', בלהה גבעון, אומרת כי: "העמותה פעילה בתהליך לשינוי חברתי-סביבתי בחורה זו השנה השלישית. המצב בחורה בתחומים אלה מעורר התפעלות. מדובר במפורש בקהילה אכפתית, אשר בראשה עומדת מועצה אכפתית, אשר שמה את הנושא הסביבתי בראש סדר עדיפויותיה. השכונות נקיות, ומטופחות עד כמה שניתן, אם כי יש עוד הרבה מה לעשות בתחום. העמותה מלווה תוכנית 'ירוקה' במערכת החינוך של חורה, ובימים אלה אנחנו מתחילים קורס סביבתי לעובדי הרשות. אני צופה שחורה תהפוך לישוב מוביל בתחום הסביבתי במגזר הבדואי, והמודל שלה ילמד בכל העולם".
אדיב אבו סריחאן רכז הפעילות במגזר הבדואי: " צעד קבלת תקן  ISO14001במועצה מקומית חורה, מעיד על הצלחת מטרת הפעילות שלנו, וביישום המטרה המרכזית שלנו ביישוב חורה להעלאת המודעות הסביבתית בקרב הרשות המקומית וביישוב ".
פרסום ראשון :17/03/2009 11:06:09
עדכון אחרון :26/08/2009 10:00:13
עדכונים אחרונים
עמותת נגב בר קיימא
"נגב בר-קיימא" היא עמותה רשומה, שהוקמה בשנת 1998 מתוך הצורך בגיבוש עקרונות לתכנון ולפיתוח בר-קיימא בנגב ויישומם, דרך השפעה על מקבלי ההחלטות והציבור כולו.
גרסה להדפסה