כל האמת על "מובל השלום"- תעלת ים סוף-ים המלח

כולם פושטים את עור הדוב בטרם צדו אותו ולחגיגה מצטרפים גורמי ענק כלכליים וזאת בטרם נבדקו השפעות הפרויקט אדיר המימדים על הסביבה. מה ראוי יותר? בתי מלון, פארקים תעשייתיים? אזור סחר חופשי עם ירדן, ועוד פרויקטים מגלומנים או חקלאות מודרנית, משגשגת וחיים בנוף
חרף כל השינויים הללו לא חל שינוי בתכנית או ברמת הנמרצות וההתלהבות בה מקדמים אותה נציגי ממשלה יחד עם גורמים שהיו בממשלות קודמות. עובדה המצביעה על עוצמת הכוחות העומדים מאחורי התכנית ועל מידת התבססות הרעיון בקרב גורמים רבי משקל בתהליכי קבלת החלטות.
 
התכנית כוללת הנחת צינור אשר ישאב קרוב ל- 2 מיליארד מ"ק בשנה (פי 5 מכמות המים העוברת במוביל הארצי) ממפרץ אילת ,דרך הערבה הירדנית, משאבות לשאיבה והעלאת המים כ- 400 מ' גובה על מנת להתגבר על הפרשי הגבהים בין ים סוף לים המלח, הקמת תחנת כוח שתנצל לאחר מכן את הפרשי הגבהים , הקמת מתקן התפלה שיספק מי שתייה לירדן, העלאת המים לגובה של כ- 2000 מ' לרמת ירדן והזרמת התמלחות שיווצרו מטיהור המים, להעלאת מפלס ים המלח.
 
אין ספק כי מצבו של ים המלח, בכי רע. ב-50 השנים האחרונות התייבש הים ב- 25 מ' וממשלת ישראל אף קיבלה החלטה לפעול לשיקומו. יחד עם זאת, כל גורמי המקצוע תמימי דעים כי לפני קבלת החלטה כל שהיא יש לבצע בדיקות מעמיקות ויסודיות ואנו מצטרפים לעמדה זו.
 
החלטת ממשלה – עתיד ים המלח בעקבות מפלסו הנמוך
ביום 5.1.2003 התקבלה החלטת ממשלה שקבעה כי יש להכין מסמך מדיניות שיתייחס להיבטים הכלכליים, המדיניים והמשפטיים של עתידו של ים המלח בעקבות התייבשותו.
 
הכנת המסמך הוטלה על שלושה משרדי ממשלה: איכות הסביבה, משרד התשתיות והמשרד לשיתוף פעולה אזורי (שאיננו קיים בממשלה הנוכחית).
ואכן מסמך כזה הוגש לממשלה בשנת 2005, מסמך בדק רק חלק אחד שהוא מצב חלופת ה-0, כלומר "עניינים כרגיל". לא נבחן נושא מובל ימי מים סוף לים המלח ולא נבחנו חלופות אחרות.
 
בינתיים, קיבל הבנק העולמי החלטה לצאת לדרך והכין לפני כשנתיים מסמך המבקש לבדוק מספר היבטים באשר למובל ים סוף ים המלח בלבד, בלא דרישה לבחינת  חלופות.
 
עמותת נגב בר- קיימא בשיתוף עם המועצות האזורית תמר, מגילות ,תושבים וגורמים נוספים, עבודת רקע שבוצעה ע"י חוקרים ממכון נאמן שליד הטכניון בחיפה, בעבודה זו מועלות הבעיות האקולוגיות העלולות לקרות  במקרה של הקמת מובל ים סוף ים המלח, ונבחנות הצעות לחלופות נוספות, כמו גם התייחסות מספר היבטים נוספים כמו העלויות הכלכליות והחברתיות שפרויקט זה יגרום.
 
תעלת הימים ים סוף -  ים המלח איננה באה במקום מדיניות כושלת למשק המים של מדינת ישראל אשר הביאה את ים המלח למצבו הנוכחי, ונראה כי אם תתבצע, לא נזכה לעולם לפתרון ארוך טווח וכולל.
בעיית המים של מדינת ישראל – מדברת על מחסור צפוי במים שפירים, חלוקת מקורות המים בין מדינות באזור, עידוד השימוש במי קולחין לגינון ולחקלאות, תפיסת מי שיטפונות, מחיר ריאלי לשימוש מים בחקלאות, טיפול בצנרת ישנה, שמירה על שטחים פתוחים למטרת השבת מים למי התהום וחינוך לחסכון בנושאים אלה אין הממשלה מטפלת ובמקום זה יש "תרופת פלא" תעלת ים סוף ים המלח.
הסיבות לבעיית ירידת המפלס ידועות, אלה בראש ובראשונה מדיניות כושלת של משק המים במשך 50 השנים האחרונות!!! מדיניות שהביאה חורבן על מאגרי מי התהום, על הירדן הדרומי, על ים המלח כמו גם על כל הנחלים ומקורות המים בארץ כל אלה, הפכו
לתעלות שופכין ושום תעלה זו או אחרת לא יכולה לבוא במקום מדיניות שפויה וארוכת טווח הלוקחת בחשבון את כל מה שהוזכר לעיל.
 
הדרך בה מנסים גורמים שונים בארץ לכפות עלינו את הפרויקט מזכירה פרויקט אחר שהתחיל ע"י הסכם בין מדינות עם גורמים בינלאומיים- קול אמריקה בערבה, גם שם לא התייחסו לתושבים וסופו ידוע !
התכלית האמיתית של המובל אינו להצלת ים המלח אלא לסייע לירדן לפתור את משק המים שלה, דבר כשלעצמו נכון וחשוב, אך אין אנו חייבים להשתתף במשחק הזה, אולם אי אפשר יהיה לבצע אותו אם מדינת ישראל לא תשתתף במשחק, משום שהבנק העולמי לא יממן מפעל שאינו דו או רב-מדינתי.
לפני שניגשים לפרויקט בסדר גודל כזה: 200 ק"מ אורך, העברת כ- 2 מיליארד מ"ק שצריך לשאוב אותם מהיכן שהוא, כל הפרויקטים הגדולים בעולם הביאו נזקים אקולוגיים שלא נצפו מראש: סכר אסואן, גרם לבעיה של אספקת החולות ולסתימת אפיק הנילוס. אפילו אצלנו, ראו למה גרם ייבוש החולה או מה שקרוב לענייננו,רק מעשה ידי אדם הביאו למצבם של הירדן וים המלח- המוביל הארצי, ניצול מקורות הירדן לאורכו כמו התייבשות הים , בולענים, זיהום הירדן וכד'. אפשר להביא עוד עשרות דוגמאות לפרויקטים בסדר גודל שכזה שהפכו לקטסטרופות סביבתיות. הבניה לאורך החופים שלנו שמונעת את ריבוד החולות והתמוטטות המצוקים ועוד...
מרינה הרצליה- בטכניון נעשה דגם שלא צפה את התנהגות זרמי הים והחולות. לעולם האדם אינו מסוגל לצפות את כל הפרטים המתרחשים בטבע ולרוב אינו יכול לראות את תוצאות מעשיו לאורך זמן ולא כל שכן כאשר הוא צריך להעביר לדורות הבאים את המחדלים שביצע.
מספר נושאים שהבנק העולמי לא ביקש לבדוק במובל ים סוף ים המלח:
א.      התעלה לא מטפלת בירדן הדרומי שמצבו בכי רע והפך לביב שפכים.
ב.      האם ידועה ההשפעה על יניקת המים מראש מפרץ אילת לכל המערכת האקולוגית במערכת העדינה ששם. (כ- 5.5 מ"ק ביממה).
ג.        מה יהיו ההשפעות לאורך התוואי, הרי חיים שם תושבים הניזונים ממי התהום לאורך הערבה, אם יהיו דליפות, או נזילות הפגיעה במי התהום ובקרקע תהיה בלתי הפיכה.
   ד.   מה יהיו ההשפעות הנופיות של התעלה והמתקנים הנלווים, ההשפעות האקולוגיות על בע"ח, על
  המערכות האקולוגיות כתוצאה מהקמת התשתיות, דרכים, גדרות, תאורה, מתקנים.
  מה יהיו ההשפעות של עבודות העפר האדירים באזורים הבלתי מופרים? הרס של אוכלוסיות   ופגיעה   אנושה באיזון האקולוגי.
 ה.    מה יגרם כתוצאה מערבוב מי ים סוף עם ים המלח? שכוב? גבס? היווצרות אצות? ריח גפרית בלתי נסבל?
 ו.    האם בעיית הבולענים תיפתר או תתגבר כתוצאה מריכוזי מלח נמוכים יותר?
 ז.   אילו נזקים צפויים לאזור כתוצאה ממיקומו על אחד מקווי השבר הפעילים ביותר בעולם?
האם נבחנה העלות של:
א.      תוספת תחזוקה
ב.      נזק למפעלים
ג.        נזק לחקלאות
לא נדרשו לבחון חלופות או פתרונות אחרים לבעיית התייבשות ים המלח. כמו:
א.      הזרמה של כ- 600-700 ממ"ק לשנה כדי לעצור את הידרדרות ירידת המפלס ובכך גם ישוקם הירדן הדרומי שיוכל לתרום לאקולוגיה ולתיירות.
ב.      חזרה למשטר הזרימה ההיסטורי של 1,700 ממ"ק מהכנרת ע"י הקמת מתקני התפלה לאורך החוף או מובל צפוני מים תיכון לכנרת או לירדן על פי אחד מהתוואים שהוצעו בעבר.
ג.        מדיניות אזורית, בין מדינתית ,ארוכת טווח למשק המים בהנחיית הבנק העולמי היותה מקדמת את הנושא, מדיניות זו הייתה בוחנת את החלופות הטובות ביותר והאפשריות ולא כופה פתרון אחד בלבד.
 
יש רק מובל טבעי אחד והוא מהכנרת לים המלח ואליו יש לחזור!!!
פרסום ראשון :04/05/2008 00:54:52
עדכון אחרון :29/12/2009 08:10:44
עדכונים אחרונים
עמותת נגב בר קיימא
"נגב בר-קיימא" היא עמותה רשומה, שהוקמה בשנת 1998 מתוך הצורך בגיבוש עקרונות לתכנון ולפיתוח בר-קיימא בנגב ויישומם, דרך השפעה על מקבלי ההחלטות והציבור כולו.
גרסה להדפסה