סיפורו של הבור בלב שכונה ד´ בבאר שבע / בלהה גבעון

מי מתושבי באר שבע אינו מכיר את הבור שבלב שכונה ד´? בור אשר שימש במטווח ירי לתלמידי בתי הספר או כמגרש משחקים בלב השכונה ומעטים האנשים היודעים מדוע הוא שם ומה הוא סיפורו.


באחד הסיורים בנחל עשן מצאנו שן  כריש אשר חי  בתקופה זו. על פי חוקרי המאובנים, כריש זה, התקיים כאן לפני כ- 4 מליון שנה ארכו היה 18  מ' (כיום אורכו של הכריש הארוך ביותר הוא 16 מ'). עצם המצאותו של כריש בגודל כזה כאן, באזורנו יכול לספר לנו עד מימדיו של גוף המים שבו חי הכריש ויש לשער שהיו לו גם חברים.

כל מי שמבקר במבני הרכבת התורכית ולאחר מכן בבור בשכונה ד', יכול לדפדף בין דפי הגיאולוגיה המרתקים המהווים את הנוף הגיאומורפולוגי של בקעת באר-שבע ולהבין את הקשר בין הגיאולוגיה שהיא מדע הסלעים (האדמה) לבין ההיסטוריה שהיא מדע תולדות התרבות האנושית.
 לפני הטורקים, הביזנטים שאכלסו את בקעת באר-שבע במאות הרביעית – השביעית, הבינו את איכות האבן המצויה במחצבה ממנה חצבו את האבני לבניית בתיהם. כאן, זו הזדמנות להוסיף עוד נדבך להכרת האזור ולציין  כי באר שבע הייתה עיר ביזנטית מרשימה בגודלה וביופייה וזאת אנו יודעים מתוך עשרות האתרים ורצפות הפסיפס המפוזרים בעיקר בסביבות המבואה הדרומית של באר שבע.

המחצבה התורכית

אתר מעניין בין שכונה ב' לשכונה ד' בבאר שבע, בור בעומק של כ- 25 מטרים וברוחב 2000 מטרים.

המקום שימש כמחצבה בה כרו הביזנטים תחילה, ומאוחר יותר, התורכים את האבנים לבניית עריהם.
 במקום נכרו 3 סוגי אבנים: אבן מתצורת "פלשת"- רכה ופריכה, אבן מתצורת "שבע" החווארית והאבן המשובחת ביותר מתצורת "צקלג" העשירה באלמוגים.
לאתר חשיבות גיאולוגית, והוא מאפשר חלון הצצה לתקופה של לפני כ- 16 מיליוני שנים בה היה במקום "קניון באר שבע-עזה".
קירות הקניון הגיעו לגובה 1.5 קילומטר במוצאו בין בארי לסעד במרחק של 100 ק"מ מנקודת התחלתו באיזור דימונה של היום. ב"ש יושבת כ-275 מטרים מעל אפיקו הקבור של הקניון שניקז בעבר את איזור מזרח הנגב הרבה לפני היווצרות הבקע הסורי-אפריקני. המחצבה נמצאת בכתפו הימנית של הקניון שרוחבו באיזור ב"ש היה כ-3 ק"מ.
 
רקע גיאולוגי
בין עזה לב"ש התקיים קניון עמוק, שכיום הוא מכוסה במשקעים צעירים . כנראה, התשתית הגיאולוגית של מרחב עזה- ב"ש מורבדת ברובה על תוואי הזרימה של נהר קדום שנוצר במיוקן (לפני כ-16 מיליוני שנים).
ניתן להבחין ב 3 תקופות אירוזיביות בהיסטוריה הגיאולוגית של הקניון: בתק' הראשונה, במיוקן התחתון (לפני כ-16 מיליוני שנים, בגלל הרמה טקטונית של הפלטפורמה הערבית מזרחה, לפני היווצרות הבקע הסורי-אפריקני, נוצר נהר שפתח המפער שלו בבסיס הסחיפה המערבי היה בעומק של כ-1000 מטרים יחסית לכתפיו. הנהר התחתר לאחור הרחק מזרחה ויובליו העליונים הגיעו עד לאיזור בו נמצאת היום ערב-הסעודית.
בסוף התקופה, בעקבות ירידה טקטונית, חדר הים למפער האפיק והשקיע את המילוי הימי הראשון בקניון, מילוי הידוע כתצורת זיקים.
בתק' השניה, במיוקן העליון (לפני כ-9 מיליוני שנים), חדר הים שנית לקניון והשקיע את תצורות בית אשל, שבע וצקלג. חדירה זו היתה העמוקה ביותר, הגיעה עד ערד וירוחם והשקיעה סדימנטים גם מעל כתפי הקניון.
בתק' השלישית, בסוף המיוקן (לפני כ-7 מיליוני שנים), תנועת יבשת אפריקה צפונה גרמה לסגירת מיצרי גיברלטר ולניתוק הקשר בין הים התיכון לאוקיאנוס האטלנטי. המים שהיו בים התיכון הלכו והתאדו, ונעשו מלוחים יותר ויותר. נראה כי בשלב מסוים הים יבש לחלוטין והפך למדבר, שתנאי האקלים בו היו קיצוניים ביותר. מדבר זה נוצר באגן שהיה נמוך כדי 3 קילומטרים מתחת לפני האוקיאנוס, כלומר בעומק הקרקעית של הים המקורי. אירוע זה ידוע
כ"משבר המליחות המסיני" או "אירוע ההתייבשות המסיני" והוא השפיע על מערכת הניקוז של הנחלים שזרמו אל האגן הסמוך.השינויים הנמרצים במפלס מי הים התיכון גרמו גם לביתור עמוק של הנוף ולמילויו החלקי מחדש, לאחר עליית המפלס.  
עם פתיחת מיצרי גיברלטר בתחילת הפליוקן (לפני כ-5 מיליוני שנים), שוב חדרו מי האוקיאנוס האטלנטי ומילאו מחדש את אגן הים התיכון. הים חדר דרך הקניונים הקדומים והשקיע את תצורת פלשת הנחשפת כיום במקומות שונים במישור החוף, בעמק יזרעאל ובבקעת באר שבע.
החל מסוף הפליוקן וראשית הפלייסטוקן, החלו בקעת ב"ש ואגן נחל הבשור להתמלא במשקעי רוח (לס) ובמשקעים נהריים (חלוקים וקונגלומרט), שהתרבדו על גבי המשקעים הניאוגניים והאאוקניים (קירטון) ויצרו מישור שטוח ורציף שהתגבה במתינות רבה כלפי מזרח.
בחלק יובלו התחתון של נחל הבשור, סמוך לעזה, השפיעו (לפני 15-200 אלפי שנים) התהליכים הגלובלים הפלייסטוקנים, המאפיינים את כל רצועת החוף בארץ, ומתבטאים בשלושה רכסים מקבילים לקו החוף ומורכבים מסלעי חוף, כורכר, קונגלומרט, משרידי כונכיות ומבליית סלע. נוף זה התהווה כתוצאה מהצפות חוזרות ונשנות בתקופות הבין-קרחוניות ומנסיגות בתקופות הקרחוניות.
במהלך הפלייסטוקן גברו המשקעים בנגב ובעקבותיהם התחתרו הזרימות העיליות בהדרגה, וחידשו את פעילותם של אגני הניקוז של נחלי ב"ש והבשור בכיוון כללי שווה לזה של הנחל הקדום (הקניון).

תופעות נוספות שהן שריד לאותו קניון קדום ניתן לראות היום בנחל פטיש, שלארכו מצויים שרידי ריפי אלמוגים קדומים, מכרות הגופרית שליד קיבוץ בארי, מחצבות החול שליד דימונה ועוד.

בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים, יזמנו צוות עבודה יחד עם מהנדס העיר בעיריית באר-שבע דאז, המהנדס אלי רון, ועם המחלקה לגיאולוגיה באוניברסיטת בן גוריון ותכננו להקים ב"בור" פארק גיאו - בוטני שיהווה מבט אל עברה הגיאולוגי וההיסטורי של בקעת באר שבע,אפילו תוכננה תכנית על ידי אדר' משה אורון, תכנית שאושרה סטוטורית.  המקום היה אמור להיות מקום פעילות עבור החברה להגנת הטבע בבאר- שבע, אך יוזמה זו לא יצאה אל הפועל והבור נותר בלי שמישהו ימשיך לספר את סיפורו. 
אולם,  ממש בימים אלה, שמענו על תכנון מחדש של המקום על ידי אדר' תומי לייטרסדורף עבור המועצה לארץ ישראל יפה המתכוונת להקים במקום את משכנה.

 

 

פרסום ראשון :01/04/2008 23:40:26
עדכון אחרון :02/04/2008 00:10:07
עדכונים אחרונים
עמותת נגב בר קיימא
"נגב בר-קיימא" היא עמותה רשומה, שהוקמה בשנת 1998 מתוך הצורך בגיבוש עקרונות לתכנון ולפיתוח בר-קיימא בנגב ויישומם, דרך השפעה על מקבלי ההחלטות והציבור כולו.
גרסה להדפסה