עמותת נגב בר קיימא הוקמה בשנת 1998 במטרה לגבש עקרונות לתכנון ולפיתוח בר קיימא בנגב וליישמם באמצעות דיאלוג בין מקבלי ההחלטות והציבור. העמותה פועלת לשיפור הסביבה בנגב,
 לשימור ערכי הטבע והנוף והגברת מודעות הציבור לערכים אלו, וסיוע בקידום תכניות העוסקות בפיתוח בר קיימא. כן פועלת העמותה למניעת מפגעים המשפיעים על בריאות ואיכות החיים בנגב. 

תחום פעילות העמותה הוא בעיקר בנגב, אך היא מסייעת ופועלת במישור הארצי והבינלאומי בפרויקטים העוסקים בפיתוח בר קיימא. 

המונח  "פיתוח בר-קיימא" הוטבע בשנת 1987, עם פרסום  הדו"ח "עתידנו המשותף" (Our Common Future", 1987") על-ידי הנציבות העולמית לסביבה ופיתוח (WCED). בדו"ח זה, המכונה גם דו"ח ברונטלנד, הובעה ההכרה באחריותה של האנושות למצבן הירוד של המערכות האקולוגיות הטבעיות בכדור הארץ והמחויבות המשותפת של כל תושבי כדור הארץ להביא לשינוי. על-פי תפיסה זו, כל תהליך של פיתוח, גם אם הוא חיוני לסיפוק צורכי האדם ולשיפור איכות החיים, חייב להתנהל באופן שאינו מסכן את יכולת הסביבה הטבעית לספק שירותים תומכי חיים. 

עמותת נגב בר קיימא מפעילה תכניות במגזרים השונים במטרה להגביר את המודעות הסביבתית. התכניות כוללות קורסים והשתלמויות, ימי עיון וכנסים, פעילות תקשורתית וציבורית, מפגשים קהילתיים עם הרשויות והמפעלים, ופעילויות חינוכיות במערכת החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. מאז שנת 2008 מעניקה העמותה את "פרס אות הנגב לאיכות הסביבה" לגופים ולבודדים שהצטיינו בפעילותם לשמירת הסביבה והטבע בנגב. 
​​​​​​​
במהלך שנות פעילותה, זכתה העמותה בפרסים רבים: מגן השרה לאיה"ס למתנדבים מצטיינים, אות קלינטק על יזום והקמת פורומים ציבוריים, אות הכנסת לאיכות החיים, מגן השקיפות לפורומים, אות מפעל חיים להגנה על הסביבה, ציון לשבח לארגון הפעיל הסביבתי ואות הנשיא למתנדב. 
בעמותה עובדים אנשי מקצוע מתחומי החינוך והסביבה מהמגזר היהודי ומהמגזר הבדואי. היא מנוהלת על ידי ועד מנהל שכולל אנשי מקצוע בתחומי ההנדסה, החינוך, הביולוגיה, הפיסיקה והסביבה. ​​​



המפעלים  הכימיים בנגב עומדים בתנאים הסביבתיים – זה לא קורה מעצמו זו עבודה מאומצת של שנים/בלהה גבעון

כפי שמפעלי התעשייה הכימית בנגב אינה מהווה איום על סביבותיהם, ועומדת בכל הפרמטרים הסביבתיים, כך ניתן גם לפתור את הבעיות הסביבתיות בכל מקום בארץ ובעולם ואף במפרץ חיפה, הפתרון קיים והוא בידנו, זהו תהליך שהחל כבר לפני 16 שנים ומובילה אותו בלהה גבעון, מנהלת עמותת נגב בר קיימא בסיוע של כ- 200 תושבים מתנדבים הנפגשים עם המפעלים מדי חודשיים-שלושה

הפורומים ציבוריים עם התעשייה

חשיפת המפעלים והפתיחות כלפי הקהילה בכל רגע נתון, תרמו למערכת יחסים יחידה במינה בין תושבי הנגב למפעלים הכימיים וכולנו זכינו. 

נוצרה היכרות הדדית, הבנת הצרכים של כל אחד מהצדדים הביאה לבניית אמון. ההבנה והסובלנות בין הצדדים מאפשרים כיום למפעלים לעמוד בביצועיהם הסביבתיים על פי לוח הזמנים שנקבע להם על ידי הרשויות, ללא לחץ מתמיד העלול לגרום לעיתים למציאת פתרונות שאינם פותרים את הבעיות בסופו של דבר. המפעלים הגבירו את האמון כלפיהם והקטינו את חשדנות שכניהם.       

שיתוף הציבור והעשרתו במידע גלוי ושקוף שלא היה נגיש קודם לכן, יוצר רגיעה בקרב הציבור, יחד עם ההכרה   וההבנה שהמפעלים מבצעים את התחייבויותיהם אף מעבר לחוק. המידע המתקבל במפגשים, ההסברים מפי אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה, הסיורים בתוך המפעלים, הביקורים במתקני המפעלים ובאתרים השונים הקשורים לפעילות המפעל, כמו מעבדות, נמלים, מסועים ועוד, כל אלו מפיגים את חששות הציבור. במפגשים מוצג חומר, ניתנים הסברים ומוצגות תכניות בתחום התשתיות ובתחום הסביבתי. המפעלים חושפים ממצאי ביקורות, תקלות ודרכים לתיקון ליקויים. כל אלה ניתנים לבחינה הן בתחום מימוש התחייבויות והן בפנייה לרשויות שערכו את הביקורות. הידע מוביל להבנת צורכי האחר ולהקטנת מפלס החשדות והחששות ומגדיל את תחושה ההשפעה והשליטה.

כתוצאה מכך הפעילות התעשייתית מתקיימת באווירה רגועה ומתמקדת בעשייה התעשייתית ללא לחצים יחד עם שיפור מתמיד בתחומי הסביבה והבטיחות. החלפת דעות ברוח טובה מעלה רעיונות יצירתיים בקרב המשתתפים במפגשים. מנהלי המפעלים , קשובים, שומעים ומתייחסים לתושבים גורמים למועצות המנהלים להשקיע באמצעים התורמים לצמצום הפגיעה בסביבה ופועלים לשיקום אזורים פגועים, ויוצרים חיסכון במשאבים על ידי מחזור ושרשור חומרים למטרות נוספות ולמפעלים שכנים. 

הפורומים הציבוריים מהווים מקור מידע לתושבים וכל תושב יכול להצטרף לכל מפגש בכל רגע נתון. המפעלים משקיעים בטכנולוגיות סביבתיות מהמתקדמות בעולם על מנת לעמוד מעל סף הדרישות המחמירות ביותר. 

היחסים עם הסביבה (כפי שמייצגים התושבים וארגוני הסביבה) עם המפעלים שמדובר בהם, הם מפעלים מובילים בתחומם ומופעלים על ידי חברות ציבוריות גדולות. רוב העובדים במפעלים, בכל התחומים ורמות ההיררכיה, מתגוררים ביישובי הנגב. ביצועיהם הסביבתיים של המפעלים מסייעים לשיפור איכות החיים גם של עובדי המפעלים ובני משפחותיהם בנוסף על זו של הציבור הכללי. פן נוסף ומעניין הוא סיוע הדדי ושיתוף בידע קיים לתועלת האחר. היחסים התקינים עם העמותה המובילה את הפורומים האלה בנגב מקטינים צורך בהסטת תשומות לשם התמודדות עם פגיעה במוניטין ונוצר תו תקן לא רשמי של איכות כלפי ביקורת מבחוץ.

מאז הקמת הפורומים השתפרה איכות הסביבה וכיום מצויים המפעלים הכימיים בנגב במקומות הנמוכים ביותר מבין המפעלים הגורמים למפגעים סביבתיים. המפעלים משקיעים בטכנולוגיות סביבתיות ומודעות העובדים רבה יותר. הציבור מלווה את פעילות המפעלים וניכרת נכונות של המפעלים לעמוד בתקנות  ובחוקים גם מעבר לנדרש בחוק, ועל כך אנו שומעים בפגישות הפורומים ומדוחות המשרד להגנת הסביבה.

*בלהה גבעון, תושבת הנגב, הקימה ומנהלת עמותת נגב בר קיימא, הובילה מאבקי סביבה רבים בנגב ובארץ, זוכת אות מפעל חיים לאיכות סביבה, אות נשיא המדינה, פרס יו"ר הכנסת ועוד.    


תגובות הוסף תגובה הוסף תגובה
Coi בניית אתרים
תפריט דף הבית טלפוןwazeפייסבוק